ניהול משברים

אין ארגון שלא מתמודד עם משבר כלשהוא. כל משבר, ולו הקטן ביותר, מהווה פוטנציאל לפגיעה מתמשת בארגון. 

ישנם יועצי תקשורת שגורסים שניהול משברים מחייב טיפול נרחב וארוך טווח. אני טוענת שמשבר, כל משבר, ניתן לצמצם את היקפיו בהתנהלות ממוקדת, אחראית ומבוקרת. 

יצא לי בשנות עבודתיי להתמודד עם לא מעט משברים תקשורתיים. הראשון שבהם היה ב-2003, אז טיפלתי בחברת ארית אחזקות שתזרים ההכנסות שלה נפגע קשות כשמשרד הביטחון החליט להפסיק לרכוש ממנה מרעומים, דבר שהוביל להחלטה על סגירת המפעל וכפועל יוצא גם לפיטורי עשרות עובדים והתנגדות חריפה של ההסתדרות.

בשנים האחרונות ליוויתי את חברת הביטוח שירביט שהתמודדה עם משבר מתמשך בתיק נזיקין שניהלה כנגדה מש' גרינשפן. 

לבקשת חברת הביטוח שהעדיפה לכבד את המשפחה וההליך המשפטי ולבצע אותו בבית המשפט בלבד לא בוצעו הליכים תקשורתיים עד הרגע שבו החלו איומיים מוחשיים על החברה. איומים אלה גברו סמוך לדיוני ההכרעה אצל מגשר מטעם בית המשפט ונועדו לייצר לחץ ציבורי שיבטיח למשפחה פיצוי גבוה ככל האפשר. 

בשלב זה העברנו הודעה מנומקת וארוכה לכל העיתונאים ולכל אדם שהביע ענין במקרה ופרסם אודותיו בבלוג אישי או בדף פייסבוק. בתגובה שטחנו את העובדות כפי שהוצגו לבית המשפט וגיבינו את הדברים עם צילומי פרוטוקולים ככל שהתאפשר לנו לחשוף. התוצאה היתה מיידית - הסיקור עבר ממתלהם ללקוני. כזה המתאר את העובדות ונמנע מהטחת האשמות בחברת הביטוח. 

הטקטיקה, מהרגע שהתאפשר לנו, עסקה במצב העובדות כפי שהוא תוך אמפטיה למצב הילדה וסתירת הטענות כאילו וחברת הביטוח מתעמרת במשפחה, באמצעות הוכחות של תשלומים שהועברו עוד במהלך ההליך המשפטי. 

הסיקור של המקרה הפך כאמור ללקוני והציג את העובדות. מפעם לפעם עדיין נדרשנו למענה ממוקד לאזרח דואג שאיים בפרסום הדברים בדף הפייסבוק שלו, אבל ניהול ממוקד ועירני של האירוע איפשר לנו להביא לידי ביטוי את העובדה כי לא מדובר במקרה חד צדדי וכי נעשים כל המעים האפשריים כדי לסיים את ההליך ברוח הטובה ביותר. בסופו של דבר צומצמם עד מאוד הנזק לחברה והציבור קיבל מידע מנומק ומגובה, דבר שהניח את דעתו.